בפרשה מחתרתית זו מחיי הנוער הלומד בירושלים באים לידי ביטוי לבטי ה"הבלגה" בתקופת המאורעות של 1936-1939. יצחק שלו מחיה את אוירת הימים הנסערים ההם בסיפורו הנוגע ללב על ארבעה נערים ונערה ומורם הצעיר, המכשירים עצמם למאבק-הדמים. חוט של תום משוך על הסיפור, המיוחד בכנותו, פשטותו ושרשיותו הארץ-ישראלית, וגם קו פוליטי שנוגע גם להוויית ימינו אלה. יצחק שלו נולד ב-1919 בטבריה, אך גדל והתחנך בירושלים, ובה התגורר עד מותו ב-1992. הקים דורות של מורים בבית המדרש למורים על שם דוד ילין בירושלים, וחידש את הוראת התנ"ך בדרך הטיול. פרסם את קבצי השירה אוחזת ענף השקד (פרס אוסישקין), קולות אנוש חמים (פרס רופין),קול ענות, אלוהי הנושק לוחמים, שירי ירושלים ונער שב מן הצבא: את הרומנים דם ורוח ותחת התות; ורשימות בעניני ספרות ותנ"ך ומאמרים פובליציסטיים. בשנת 2009 יצא לאור מבחר משיריו ומעיזבונו - השיר אל הזמן העובר.