אלה פלורנטין, אישה אחרי מחלה ולפני חתונה, רוצה לבנות עם הארוס שלה עופר כפר נופש בוטיקי על חלקת ים שרכשו.

אלא שקהילת פעילים סביבתיים מפרדס חנה מתנחלת על החוף ומרימה מאהל מחאה ירוק ושוקק, במטרה לסכל את המהלך.

את המאבק מנהיג איציק, רב-לַקָט נטול עכבות, שמארגן על החוף סדנאות קיימוּת, ארוחות וערבי שירה ומשחק סביב המדורה, ללא מאמץ, בלי זבל ועם הרבה ראסטות על הראש.

השכנות בין קרוואן יזמי הנדל"ן למאהל האקטיביסטים האקולוגיים מעוררת בשני הצדדים קנאה וזעם, אך גם סקרנות ומשיכה. כשהשכבות מתקלפות, המרחק בין העולמות מתקצר.

הקרבה הפיזית לחבורת מחבקי הפאנלים הסולאריים, שילדיהם גדלים על עצים ובלי חיתולים, חושפת בפני אלה חיי פשטות ושותפות שהיו זרים לעולמה ולעקבי הסטילטו שלה.

מעברו השני של החוף, אלה נפגשת עם נשיותה ועם מאוויים כמוסים שטורפים לה את כל הקלפים.

הרומן לשחות את הים עוסק בפער שבין המלאכותי והטבעי, המזויף והאמיתי, הקדמה והשורשיות.

הוא מפגיש את הקוראות והקוראים עם הקומפוסט של החיים, שהוא תוסס, אותנטי ולפעמים גם מסריח.