בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם? המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח. באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי.