סיפור אהבתם של אַבֶּלָר ואֶלוּאִיז הוא סיפורם של מורה ותלמידתו בני המאה ה-12 שהתאהבו זה בזה, אך נישואיהם היו הרי אסון ובני הזוג היו לנזיר ונזירה. סיפור אהבתם של בני הזוג הוא אחד מסיפורי האהבה הגדולים של התרבות המערבית. קובץ המכתבים שהשניים החליפו ביניהם תורגם במרוצת המאות לרוב הלשונות האירופיות והיה מקור השראה למשוררים, סופרים ומחזאים. המקוריות הפורצת את כבלי השיח ודרכי הביטוי שהיו מקובלות באותה תקופה, עומק הרגש והעוצמה הפיוטית הטמונים במכתבים דיברו אל לבם של קוראים בני דורות רבים, כפי שהם מדברים אל הקורא גם כיום. "זה לא כבר, אהובי, הביא לי מישהו במקרה את מכתב הנחמה ששלחת לידיד. מן השורה הראשונה הכרתי מיד ששלך הוא. מאחר שהכותב כה יקר ללבי, והוא עצמו אבד לי, החלתי לקרוא בו בלהיטות כדי להחיות מעט את דמותו, ולו אך באמצעות המילים." כותבת אלואיז לאבלר אחרי שנים רבות של ניתוק וגעגועים. המכתבים המוגשים לקורא העברי מתורגמים מן המקור הלאטיני על ידי פרופ' שולמית שחר שאף צירפה פתח דבר, אחרית דבר והערות, וראו אור לראשונה בעברית בשנת 1997. הם זוכים כעת למהדורה מחודשת, ובפתחה נוסף טקסט מקדים מאת ד"ר יערה שחורי.