מריון אֶרוֶן דה ולדקלאר חי/ה חיים כפולים – זו גם מיס אֶרוֶן אך גם מיסייה מריו דה ולדקלאר. למריו.ן, הגיבור/ה ההרמפרודיט, פנים רבות, לא רק בגלל אברי הרבייה הכפולים שלו/ה (שרק נרמזים בטקסט), אלא גם בשל מעמדה/ו הכלכלי והחברתי העמום והחיים הכפולים הכוללים שתי דירות בפריז – אחת לכל דמות. מריו.ן מנצל/ת לטובתו/ה ומייצג/ת בגופו/ה לא רק את "הערבוב המיני" של התקופה אלא גם את התמהיל החברתי שלוסי דלרו-מרדרוס מדמה לנשף מסכות תזזיתי. מריו.ן מייצג/ת תקופה של תהפוכות חברתיות, של נזילות מגדרית ושל החופש לחרוג מהמוסכמות של הבורגנות הפריזאית. מריו.ן חי/ה חיים מחוץ לחוקי החברה ולחוקי הבחירה המגדרית המקובלים. המלאך והסוטים מתרחש בחוגים החברתיים, בסלונים הספרותיים, במועדונים ומקומות המפגש של ההומוסקסואלים והלסביות בפריז של שנות ה-20 של המאה שעברה. כשראה אור ב-1930 התקבל המלאך והסוטים כרומן מפתח שבו צדודית הדמות כפולת הזהות המשוטט/ת בעולמות מקבילים מייצגת את לוסי דלרו-מרדרוס עצמה, האאוטסיידרית המלאכית, הא-מינית, הצופה מהצד על העולם הנסתר של פריז, ולצידה, הדמויות הראשיות המזוהות בחלקן כידידות שלה או כידועניות בנות התקופה – אשת החברה נטלי קליפורד בארני, המשוררת רנה ויויאן, הברונית הלן פון זוּילֶן דה נְיֶוֶלְט, ועוד.